<h1>סידור קדמון לרבינו שלמה ב"ר נתן — דיני ארבעת המינים</h1>
<h2>דף כט:</h2>
ונאמר תחלה שכל בר ישראל חייב ליטול את הלולב בימי הסכה כל יום פעם אחת בלבד פרט לשבת. ודע ששם לולב נופל על לב הדקל ותיאורו ותנאיו אבאר להלן והגידולים הנלקחים עמו הם ההדסים ("מרסין") והערבות (אלצפצאף) והאתרוג. והכמות של כולם, הלולב יקח רק לב אחד מן הדקל ולא יוסיף כלום. ומן ההדסים שלשה גבעולים לא פחות מהם. והמוסיף עליהם משובח. אבל האתרוג יטול רק אחד ואסור להוסיף עליו. וגם למינים אלו תיאורים ותנאים ואבאר אותם אחת לאחת. ותנאי הלולב. צריך שיהיה ישר מסודר לפי שלדו הטבעי ולא יהיה ראשו סדוק ולא יהיה מחוספס הגוף כמו הקוצים ולא מקומט ויהיו עליו מסודרים וכפולים. לא סדוקים ולא קטועים. ואם נפרד ממנו משהו, כשר ויוצאים בו ידי חובה. ולא יהיה עקום כמגל אבל אם יהיה עקמומיתו לאחריו כשר ואם היה עקום לפניו פסול. ופניו הוא המקום שבו האדום שלו או על אחד מצדיו. ונמצא בסידור הגאון ז"ל דברים המנוגדים לכתוב כאן בענין הלולב העקום וזה נוסח הדברים, תיאור הלולב שיהא ישר לא מעוקם אלא אם כן יהיה העקום כלפי פניו והוא הצד הסדוק שצבעו אדום. אבל אם יהיה עקום כלפי אחד מצדדיו פסול. וזה נגד הכתוב בתלמוד ואין לסמוך עליו. ומאחר שנמצאים בחיבורים הרבה מן הקלקולים מחסרון ההתבוננות בבעלי המסורת ז"ל ומחולשת עיונם, ולא כמו הרב הזה השלם שאין הדברים האלו פוגעים בו ולא חלים בו. שהחיה את ההלכה אחרי נשייתה וגילה אורה אחרי עימומו, כי זה מן המועט שבמועט של ידיעתו ומשהו שבמשהו ממה שזכר, כי המעט ממעלתו המפורסמת מפליא את החכמים ושכלם נדהם מגדלותו. ועם זה ההליכה לפי האמת חובתה גדולה מן הכל. וצריך שיהיה אורך הלולב ד' טפחים מעצם עיקרו חוץ מעליו העולים עד לראשו. ואם היה אורך השדרה יותר מכאן כשר. ואם היו עלי הלולב נפרדים ולא מדובקים והוא יוצא דופן מברייתו הטבעית פסול. וכן אם היו עליו קצרים מאוד שלא מגיע ראש האחד אל קצה השני פסול. וכן אם היו העלים רק בצד אחד והשני עיקרו חשוף בלא עלים גם זה פסול.
ותנאי ההדסים. צריך שיהיו עליו כל שלשה בשורה לאורך כל הגבעול. ואם לא יהיו משולשים בראש הגבעול מותר לו לקטוף הראש שאין בו משולש עד שיהיה משולש בראשו. ואם יהיה בכל שורה יותר משלשה עלים כשר. פחות משלשה פסול. ואם יש בו גרעיני פירות והיו יותר מן העלים פסול אלא יש לסלק את הגרעינים ובתנאי שיהיו הגרגרים שחורים. אבל אם היו ירוקים אין צריך להסירם כי הם ממין ירקות העלים. ואסור להסיר את הגרגרים ביום א' של החג. ואם נקטע ראש הקנה והחליף טוב מאד ואם לאו כשר.
והערבות יקח מהם ממה שעצו אדום ועליו מארכים וקצה עליו חלקים. אבל זה שעצו לבן ועליו עגולים ומחוספסים פסול. והשיעור בשני מינים אלו היינו ההדסים והערבות הנקראים אלג'רב שיעור האורך שלהם לא פחות משלשה טפחים. עד שיעלה הלולב מאורכם לא פחות מטפח.
ותיאור האתרוג הנלקח למצוה זו צריך שיהיה שלם לא נקוב. ולא רקוב ולא סדוק ולא מעופש הריח ולא מוכתם הצבע ויהיה נקי מילפת ("חזאז") וביחוד בראשו. ואם יהיה בשאר גופו כשר. ואם יצא העץ שבשרשו פסול. ואם נפל השושן אשר בולט מראש האתרוג פסול. והעגול והשחור יותר מדי כמו צבע האנשים השחורים פסול. ואם הוסרה כל הקלפה המכסה את כל גופו פסול. וכן אם היה נפוח או שלוק או כבוש פסול. ואם היה מעוקם או מטבעו או בגלל דפוס שרכב עליו כשר. ומה שניקר בה הזבוב פסול וכן אם נחתך או חסר ממנו משהו פסול. וזה יש לבדוק רק ביום א' של החג. אבל בשאר הימים עד סוף ימי החג אם חסר משהו ממנו או שהיה מנוקב יוצאים בו ידי חובה. ודע שכל אחד מן המינים האלה היינו לולב והדס וערבה ואתרוג אם היה גנוב או גזול או יבש אין יוצאים בו כלל.
ולאחר שהזכרנו כמות המינים שנצרכים למצוה זו נזכיר סדר קיבוצם זה עם זה ונאמר יש לאגד ההדסים והערבות עם הלולב, ואפשר להוסיף הדסים וערבות ככל האפשר עד שתהיה אגודה ואחר כך יאגדם. אבל גם אם לא יהיה באגודה יותר מג' הדסים משולשים כשר. אבל את האתרוג אין מכלילים באגודה אלא נשאר נפרד לחוד. ויש להחזיק את האגודה ביד ימין ואת האתרוג ביד שמאל בשעת נטילתם כפי שאבאר.
אחר יסדר הש"ץ התפלה כראוי ויחתום עושה שלום. וכאן צריך ליטול הלולב ולברך לפני הנטילה בא"י אמ"ה על נטילת לולב. אחר כך יטלו וישים הלולב היינו הצד האדום לפניו, אחר כך יברך על ההלל בא"י אמ"ה אקב"ו לגמור את הלל. ויאמר הללויה וגו' בצאת וגו' לא לנו וגו' אהבתי וגו' עד סוף הלל. ודע שנושא הלולב צריך להניעו בשעה שהוא קורא את ההלל. והוא הנקרא נענוע. ותיאור הנענוע הזה, מקדם את הלולב ומחזירו לאחריו. אחר כך מעלהו למעלה ומורידו למטה וזה במקומות ידועים וזה ביאורו, לפנים ולאחור בשעה שאומר הודו לה' ואנא. והעלאתו והורדתו באומרו לה' ובאומרו ה'. והביאור, כשאומר הודו מקדם הלולב והאתרוג לפניו. אחר כך יחזירם. וכשאומר לה' מעלה אותם למעלה אחר כך יורידם. וכן כשאומר אנא יקדמם אחר כך יחזירם. וכשאומר ה' יעלהו ויורידהו. זה תיאור הנענוע בשעת ההלל.
